1) מדוע "תחש"?
"תחש" על פי מילון אבן-שושן:
תַּחַשׁ ז' [הגזרון אינו ברור; יש הסוברים - ממקור מצרי: tHs מתח עור; יש מדמים
לערבית: תֻּחְ'שׂ דולפין; אכדית: taHSu עור כבש] שם חיה שנזכרה במקרא, זהותה
לא נקבעה בבירור. מעור התחש התקינו בני-ישראל מִכְסֶה למשכן ולכלי השרת: "בְּמִכְסֵה
עור תחש" (במדבר ד יא), כן הותקנו מעור תחש נעליים משובחות: "וָאֶנְעֲלֵךְ תחש"
(יחזקאל טז י).
1) זה משהו שאף אחד עוד לא ראה
2) זה משמש בקודש
3) זה עוזר ליצור דברים איכותיים
4) זה ראשי תיבות של "תכנית חינוכית שלמה"
5) זה מה שהוחלט
2) מי אתם?
רב-פרוייקט תחש הוא פרוייקט ללא מטרת רווח ליצירת עזרי לימוד, שישמשו אלטרנטיבה
חופשית (במובן של "רכוש ציבורי") לעזרי הלימוד הקיימים בשוק.
הפרוייקט הוא נסיון לאפשר לציבור בישראל את הדבר הקרוב ביותר לחינוך חינם. לפיכך
מנסה הפרוייקט לעבוד עפ"י תכנית הלימודים של משרד החינוך לפני העיסוק בנושאים
שונים.
בגדול, המטרה היא להפוך את החיים במדינה הזאת לקצת יותר נעימים.
תחש נוצר על ידי עופר ולדמן באוקטובר 2002, כשהוא הגיע למסקנה שאם לא היו במקרה
לאחותו ספרי מתימטיקה שונים מן המקובל, הוא היה יכול לשכוח מלשפר את הבגרות.
3) למה צריך את הפרוייקט הזה בכלל?
בגלל שיש אנשים שאין להם את הכסף להוציא על כל ספרי הלימוד שדורשת מערכת החינוך
בישראל, שלא לדבר על עזרים נוספים.
בגלל שהספרים הנפוצים כיום בשוק מהווים בעיה (בהיקפם) לאנשים שצריכים ללמוד לבגרות
בצורה עצמאית (השלמת/חזרה על בגרויות).
בגלל שרמת הלימוד בארץ (בפרט במתימטיקה) נמצאת במגמת ירידה, וזה לא בריא כחברה
בגלל שחינוך צריך להיות בחינם
4) אבל העזרים שאתם יוצרים אינם בחינם! הם עולים את זמן החיבור
לאינטרנט, ואת מחיר הדפים שמדפיסים עליהם! בעצם, תחש נגיש רק למי שברשותו מחשב
וחיבור לאינטרנט, וזה מוציא את אלה שבאמת צריכים את הדברים האלה מקהל היעד!
לכן מותר להעתיק, לשכפל, לצלם, ולפקסס בכל אמצעי אלקטרוני או לא אלקטרוני, חלק
מהחומר שמפיץ רב-פרוייקט תחש.
במציאות שום דבר אינו באמת בחינם, אבל יש דברים זולים עד כדי שהמחיר שלהם זניח.
החומר שיוצר פרוייקט תחש אמור להיות בעל מחיר זניח.
במקרה הכי גרוע, אפשר לשבת בספריה ולהעתיק למחברת. ביחד זה יוצא עלות של בערך
שלושה שקלים (אם למחברת אין עטיפה צבעונית).
5) תכנית חינוכית שלמה? זה לא קצת שאפתני מדי?
גם לרצות להיות ראש ממשלה זה שאפתני. אני יודע על כמה אנשים שזה לא הרתיע אותם.
חוץ מזה, מתחילים בקטן. גם כמה הסברים, או אוסף מבחנים פתורים יכולים לעזור לאנשים
שלומדים לבגרות.
6) מה המשמעות המשפטית של ה"חופשיות" של רב-פרוייקט תחש?
לא יודע, אני לא עורך דין, צריך לעבוד על זה.
7) אני רוצה לעזור, מה לעשות?
לשלוח לי מייל (
[email protected]). יש הרבה מה לעשות, בכל התחומים (הטכניים,
והלא טכניים) ואני אשמח אם כמה שיותר אנשים יצטרפו.
8) למי תחש עוזר, בעצם?
לכל מי שלומד על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. (ואני מקווה שבעתיד גם לאחרים).
הרווח הגדול ביותר הוא לאוטו-דידאקטים שיכולים ללמוד ישירות מהחומר, מבלי שיידרש
מורה.
אך מאחר ורב-פרוייקט תחש מעודד לימוד עצמי, וכולל טיפים שעוזרים בכך, הוא אמור
לסייע לכל מי שרוצה ללמוד.
9) באיזה פורמטים יופץ החומר של תחש?
הנושא עוד לא סגור בדיוק. ישנה עדיפות חזקה לHTML, שהוא לא כבד, ומתאים למגוון
עצום של פלטפורמות, אבל זהו פורמט בעייתי כשמגיעים לנוסחאות מתימטיות, למשל (שיהיה
צורך לשלב אותן כתמונות). לפיכך פורמטים אפשריים אחרים (למקרים שהופכים בעייתיים
בHTML) הם tex, PDF, postscript וכמובן txt הבסיסי (רק למקרים מסויימים).